משטרו של סדאם חוסיין, הרודן העיראקי שהטיל חיתתו על עמו וחלקים נרחבים מהמזרח התיכון, התבסס במידה רבה על מערכת מסועפת של מודיעין. בפרק הנוכחי של סוכן משולש מראה ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק במרכז דיין, כיצד ביסס סדאם את מנגנוני הביטחון שלו על רשתות שבטיות ומשפחתיות שהעניקו לממשלתו יציבות נדירה. בין היתר, נספר בקנוניות רצח וריגול, נשמע כיצד טיהר הנשיא את מפלגתו שלו בשידור חי, נתהה האם הסי-איי-איי שיחד את מקורביו של סדאם בשנת 2003 ונראה כיצד גילו שירותי המודיעין האמריקאיים את מקום מסתורו. לבסוף, נדון גם בתוכנית הרהב הישראלית לחסל את סדאם, שהסתיימה באסון המהדהד של צאלים. 

בשנים האחרונות, מתנקשים משירותי המודיעין של רוסיה שולחים את ידיהם במתנגדי משטר במולדת ומעבר לים, בראש ובראשונה באמצעות הרעלות. יגאל ליברנט, היסטוריון של הרעיונות, מתרגם ופרשן לענייני רוסיה, ישוחח איתנו על מדיניות החיסולים של ברית המועצות מאז מות סטלין, על תחייתה תחת משטר פוטין, ועל דרכי הפעולה של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי. במיוחד, נתמקד בנסיון ההתנקשות באלכסיי נבאלני, ממנהיגי האופוזיציה הליברלית ברוסיה. כפי שנראה, השחיתות שפושה במדינה הפוטיניסטית מפחיתה גם מיעילותם של שירותי המודיעין, ונסיונות ההתנקשות הכושלים עשויים לחזק את מעמדם של נאבלני ותנועת האופוזיציה שהוא מנהיג.

בפרק הנוכחי של סוכן משולש, נארח את ד"ר יעקב פלקוב, מומחה לתולדות המודיעין הסובייטי, לשיחה מרתקת על התנקשויות ומבצעים חשאיים בברית המועצות של סטלין. מה היה ההיגיון המנחה של מבצעי ההתנקשות הסובייטיים, ומה הבדיל בינם לבין פעולות חשאיות דומות של שירות ביון מערביים? במהלך הפרק נכיר כמה מהסוכנים המפורסמים של הקרמלין לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, נעקוב אחריהם בעודם צדים את קורבנותיהם, ונתהה כיצד השפיעו בסופו של דבר על ההיסטוריה של ברית המועצות.

הים היה מאז ומעולם זירה למאבקים, מלחמות ותחרות שליטה בלתי פוסקת בין מדינות ואימפריות. מרחביו נשאו, ועדיין נושאים, את מירב התעבורה האנושית, ומשמשים כעורקי הקשר של הגלובוס. כמו בכל זירה למאבק, הלוחמה לוותה תמיד במודיעין. בפרק זה נארח את צבי מירקין, דוקטורנט להיסטוריה ימית באוניברסיטת חיפה, שידבר איתנו על תולדות המודיעין הימי. כיצד עקבו קברניטים זה אחרי זה בימי קדם, ומה שינו מבחינה זו ההתפתחויות הטכנולוגיות המסחררות של המאה העשרים? כיצד סייעו אנשי המודיעין לנצח בקרבות צושימה ומידווי, מההתנגשויות המכריעות של מלחמת רוסיה-יפן ומלחמת העולם השנייה? לבסוף נדבר על המודיעין הימי במלחמה הקרה, ועל עתידו במאה ה-21 מול פיראטים, טרוריסטים ויתר מרעין בישין.

אם אורניום מועשר מרגש אתכם, תמיד רציתם לתפוס מזוודה גרעינית בשדה תעופה עויין, וחלמתם לדעת הכל על מבצעים חשאיים, תוכניות גרעין והנסיונות לסכל אותן - הפרק הנוכחי של סוכן משולש הוא בדיוק עבורכם. היום נשוחח עם ד"ר אור רבינוביץ', מומחית לתפוצת נשק גרעיני מהאוניברסיטה העברית, על הקשר בין מודיעין לנשק גרעיני, ראשיתה של התוכנית הגרעינית הישראלית ונסיונותיהן של מדינות אחרות להתחמש בנשק יום הדין. בסופו של דבר נשאל את השאלה המכרעת: עד כמה מבצעים חשאיים, כמו ההתנקשות במוחסן פאחריזאדה, יוכלו לעכב או לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית?

ב-23 ביולי 1962, יום המהפכה במצרים, הציג גמאל עבד אל נאצר ברחובות קהיר טילי קרקע-קרקע שיוכלו, לדבריו, לפגוע בכל נקודה בשטח מדינת ישראל. ההנהגה בירושלים נאחזה בפאניקה, במיוחד כשהסתבר שמאחורי תוכנית הטילים המצרית עומדים מדענים גרמנים. ראש המוסד, איסר הראל, היה בטוח שישראל עומדת לפני שואה שנייה, ופקד על מלחמת חורמה חשאית כנגד המדענים. בפרק הנוכחי נדבר על "מבצע דמוקלס", ונראה כיצד מודיעין סלקטיבי, הערכות שגויות והיעדר מטרה ריאלית גרמו נזק בל ישוער למדיניות החוץ הישראלית. בפועל ישנה חשיבות לא רק לכמות המודיעין שאנחנו אוספים אלא לאיכותו, ובמיוחד - לאופי השאלות שהחומר מאפשר לנו לשאול.

האם בעלות הברית היו יכולות להפציץ את אושוויץ ובכך להציל יהודים מציפורני הנאצים? הבריטים והאמריקאים התלבטו אך לבסוף דחו את ההצעה, בעוד הסובייטים סירבו אפילו לשקול רעיון שכזה. בפרק הנוכחי של "סוכן משולש" נדון במבצע ההפצצה מנקודת המבט של המתכננים הצבאיים, ונתמקד באספקט המודיעיני. מה בדיוק ידעו בעלות הברית המערביות והסובייטים על אושוויץ כמחנה השמדה, והאם המודיעין היה איכותי דיו בכדי לבסס עליו מבצע צבאי?
 

בעולם הפרוע של המאה ה-21, אפילו המלחמות הן לא מה שהיו פעם. לאט לאט, אנחנו שומעים יותר ויותר על "לוחמה היברידית", עירוב של כלים צבאיים ומודיעיניים קלאסיים עם לוחמת סייבר, פייק ניוז, תמיכה בארגוני חברה אזרחית ואפילו שימוש בחיילים לא מזוהים ושכירי חרב. מה מקומה של הלוחמה ההיברידית בעולם הפוליטי, הצבאי והמודיעיני של ימינו, וכיצד רואות אותה ארצות הברית, רוסיה וסין? האם מדובר בכלל בתופעה חדשה, וכיצד, אם בכלל, תהווה זו תחליף למלחמות הקלאסיות? בפרק מיוחד של "סוכן משולש", אנחנו מארחים את ניצן דוד פוקס, המפיק של הפודקאסט הגיאופוליטי "המשחק הגדול", לשיחה על לוחמה היברידית, מודיעין, פוליטיקה וכל מה שביניהם. 

מהוירוסים שהוחדרו למתקני הגרעין של איראן, עבור בהאקרים הסיניים וכלה במתקפה על מתקני ההתפלה של ישראל, לוחמת סייבר הופכת בהדרגה לאחד הנושאים החמים ביותר על סדר היום הצבאי והמודיעיני. בפרק הנוכחי של סוכן משולש, סוקר ד"ר עמית שיניאק מבית הספר למדיניות ציבורית ומכון הסייבר באוניברסיטה העברית את עולם הלוחמה המתוקשבת, תחום שהתחיל כענף של מודיעין אותות והתרחב לשדה לוחמה עצמאי וקריטי לכל מערכה עתידית. 

בעקבות החשיפות המרעישות של אדוארד סנואודן על מערך ההאזנות של ארצות הברית, הסתבר בין היתר שהאמריקאים האזינו לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. "ריגול בין חברים?" אמרה הקנצלרית בזעזוע, "לא עושים דבר כזה." אלא שמרקל ידעה היטב שבמשך יותר מעשרים שנה, חברה מדינתה לארצות הברית במבצע האזנות נועז וחובק עולם שנודע בשם הקוד "רוביקון". ביחד, השתלטו שירותי הביון של שתי המדינות על שוק ההצפנה הבינלאומי, ומכרו לממשלות רבות מכשירי קידוד עם "דלת אחורית" שאפשרה לארצות הברית וגרמניה להאזין להן. בפרק נשמע על אחד ממבצעי הסיגינט המרהיבים של המלחמה הקרה ונתהה מדוע לא נחשף במשך שנים רבות כל כך. אבל האם המודיעין העשיר באמת סייע לארצות הברית במלחמה הקרה, ואם כן, כיצד?   

- Older Posts »

Play this podcast on Podbean App