הדגלים השחורים של דאע"ש, המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק, הטילו את צילם הכבד על המזרח התיכון מ-2014 ואילך: טנדרים מעלי אבק, ראשים ערופים, סרבלים כתומים, שפחות מין חטופות והררי גוויות, כל אלו ליוו את נסיקתה של אחת ממדינות הטרור המבעיתות בהיסטוריה. בפרק הנוכחי של סוכן משולש, חוקר דאע"ש אדם הופמן ידבר איתנו על המודיעין של הארגון. כיצד אסף מידע בכדי לבצע פיגועים, לפשוט על בתי כלא עיראקיים ולשחרר אסירים? איזה תפקיד היה לותיקי השירות החשאי של סדאם בעלייתו? ולבסוף, כארגון שמתבסס על מתנדבים, כיצד דאג דאע"ש שסוכנים זרים לא יחדרו לשורותיו? סוכן משולש לוקח אתכם ללב האימה. 

בפרק הנוכחי של סוכן משולש, ד"ר רונן זיידל ממשיך לגולל את סיפורו של המודיעין העיראקי לאחר נפילת סדאם חוסיין. ביחד אתכם, נצלול לתוך מחילת הארנב של "המדינה העמוקה" בעיראק, נכיר את המיליציות השיעיות, את מושכי החוטים מכוח אל-קודס של משמרות המהפכה האיראניים, ואת ראש הממשלה העיראקי - אינטלקטואל ליברלי ששימש גם כראש שירותי המודיעין. במקביל, נדבר גם על מלחמת הצללים של המודיעין העיראקי מול דאע"ש ועל מבצעים נועזים ללכידת ראשיו.  

משטרו של סדאם חוסיין, הרודן העיראקי שהטיל חיתתו על עמו וחלקים נרחבים מהמזרח התיכון, התבסס במידה רבה על מערכת מסועפת של מודיעין. בפרק הנוכחי של סוכן משולש מראה ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק במרכז דיין, כיצד ביסס סדאם את מנגנוני הביטחון שלו על רשתות שבטיות ומשפחתיות שהעניקו לממשלתו יציבות נדירה. בין היתר, נספר בקנוניות רצח וריגול, נשמע כיצד טיהר הנשיא את מפלגתו שלו בשידור חי, נתהה האם הסי-איי-איי שיחד את מקורביו של סדאם בשנת 2003 ונראה כיצד גילו שירותי המודיעין האמריקאיים את מקום מסתורו. לבסוף, נדון גם בתוכנית הרהב הישראלית לחסל את סדאם, שהסתיימה באסון המהדהד של צאלים. 

בשנים האחרונות, מתנקשים משירותי המודיעין של רוסיה שולחים את ידיהם במתנגדי משטר במולדת ומעבר לים, בראש ובראשונה באמצעות הרעלות. יגאל ליברנט, היסטוריון של הרעיונות, מתרגם ופרשן לענייני רוסיה, ישוחח איתנו על מדיניות החיסולים של ברית המועצות מאז מות סטלין, על תחייתה תחת משטר פוטין, ועל דרכי הפעולה של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי. במיוחד, נתמקד בנסיון ההתנקשות באלכסיי נבאלני, ממנהיגי האופוזיציה הליברלית ברוסיה. כפי שנראה, השחיתות שפושה במדינה הפוטיניסטית מפחיתה גם מיעילותם של שירותי המודיעין, ונסיונות ההתנקשות הכושלים עשויים לחזק את מעמדם של נאבלני ותנועת האופוזיציה שהוא מנהיג.

בפרק הנוכחי של סוכן משולש, נארח את ד"ר יעקב פלקוב, מומחה לתולדות המודיעין הסובייטי, לשיחה מרתקת על התנקשויות ומבצעים חשאיים בברית המועצות של סטלין. מה היה ההיגיון המנחה של מבצעי ההתנקשות הסובייטיים, ומה הבדיל בינם לבין פעולות חשאיות דומות של שירות ביון מערביים? במהלך הפרק נכיר כמה מהסוכנים המפורסמים של הקרמלין לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, נעקוב אחריהם בעודם צדים את קורבנותיהם, ונתהה כיצד השפיעו בסופו של דבר על ההיסטוריה של ברית המועצות.

הים היה מאז ומעולם זירה למאבקים, מלחמות ותחרות שליטה בלתי פוסקת בין מדינות ואימפריות. מרחביו נשאו, ועדיין נושאים, את מירב התעבורה האנושית, ומשמשים כעורקי הקשר של הגלובוס. כמו בכל זירה למאבק, הלוחמה לוותה תמיד במודיעין. בפרק זה נארח את צבי מירקין, דוקטורנט להיסטוריה ימית באוניברסיטת חיפה, שידבר איתנו על תולדות המודיעין הימי. כיצד עקבו קברניטים זה אחרי זה בימי קדם, ומה שינו מבחינה זו ההתפתחויות הטכנולוגיות המסחררות של המאה העשרים? כיצד סייעו אנשי המודיעין לנצח בקרבות צושימה ומידווי, מההתנגשויות המכריעות של מלחמת רוסיה-יפן ומלחמת העולם השנייה? לבסוף נדבר על המודיעין הימי במלחמה הקרה, ועל עתידו במאה ה-21 מול פיראטים, טרוריסטים ויתר מרעין בישין.

אם אורניום מועשר מרגש אתכם, תמיד רציתם לתפוס מזוודה גרעינית בשדה תעופה עויין, וחלמתם לדעת הכל על מבצעים חשאיים, תוכניות גרעין והנסיונות לסכל אותן - הפרק הנוכחי של סוכן משולש הוא בדיוק עבורכם. היום נשוחח עם ד"ר אור רבינוביץ', מומחית לתפוצת נשק גרעיני מהאוניברסיטה העברית, על הקשר בין מודיעין לנשק גרעיני, ראשיתה של התוכנית הגרעינית הישראלית ונסיונותיהן של מדינות אחרות להתחמש בנשק יום הדין. בסופו של דבר נשאל את השאלה המכרעת: עד כמה מבצעים חשאיים, כמו ההתנקשות במוחסן פאחריזאדה, יוכלו לעכב או לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית?

ב-23 ביולי 1962, יום המהפכה במצרים, הציג גמאל עבד אל נאצר ברחובות קהיר טילי קרקע-קרקע שיוכלו, לדבריו, לפגוע בכל נקודה בשטח מדינת ישראל. ההנהגה בירושלים נאחזה בפאניקה, במיוחד כשהסתבר שמאחורי תוכנית הטילים המצרית עומדים מדענים גרמנים. ראש המוסד, איסר הראל, היה בטוח שישראל עומדת לפני שואה שנייה, ופקד על מלחמת חורמה חשאית כנגד המדענים. בפרק הנוכחי נדבר על "מבצע דמוקלס", ונראה כיצד מודיעין סלקטיבי, הערכות שגויות והיעדר מטרה ריאלית גרמו נזק בל ישוער למדיניות החוץ הישראלית. בפועל ישנה חשיבות לא רק לכמות המודיעין שאנחנו אוספים אלא לאיכותו, ובמיוחד - לאופי השאלות שהחומר מאפשר לנו לשאול.